עסקאות יבוא ויצוא - היבטים משפטיים על משלוחים שכדאי לדעת 

מפתיע לגלות שגם יבואנים ויצואנים "משופשפים", לעיתים קרובות אינם מודעים להיבטים משפטיים שונים, הקשורים למשלוחים בינלאומיים. ואולם, כאשר מתרחשת תקלה במשלוח – בין אם מדובר במשלוח שאיחר בצורה בלתי סבירה, בתקלה בתנאי ההובלה שהובילה להגעת מטען פגום, או לחוסר שהתגלה במטען שהגיע – מתברר הצורך בהבנת ההיבטים המשפטיים של המשלוח ביתר שאת.

המסמך המרכזי בהובלה בינלאומית: שטר המטען

המסמך המרכזי המגלם את ההובלה הבינלאומית, ואשר מוכר בוודאי בצורה זו או אחרת לעוסקים בסחר בינלאומי הנו שטר המטען.  באנגלית מוכר שטר המטען בד"כ בשם Bill of Lading או בקיצור B/L. בהובלה ימית ניתן גם למצוא שטרות בשם Sea Waybill  שמשמעותם המשפטית שונה במידה מסוימת מן ה- B/L, אך מרבית תכונותיהם המשפטיות של השטרות הנן משותפות.

שטר המטען משמש בראש ובראשונה כמעין שיק שמקבל מוכר הסחורה בעבור הסחורה שמסר למשלוח. מנפיק שטר המטען, מתחייב לספק לגורם מסוים (הנקוב בשטר או שאליו הוסב השטר) את הסחורה הנקובה בשטר המטען.

חשוב לדעת מי הנפיק את שטר המטען שבידכם

את שטר המטען יכולים להנפיק שני גורמים שונים במהותם. גורם אפשרי אחד הוא חברת הספנות (או במקרה של הובלה אוירית – חברת התעופה) שמובילה את המטען. הגורם השני האפשרי הוא משלח בינלאומי.

משלח בינלאומי נחוץ בד"כ כאשר מדובר בהובלה מורכבת, שכוללת גם מקטעים יבשתיים, ואולי אף יותר מחברת ספנות (או תעופה) אחת (למשל, הובלה מארה"ב לישראל דרך נמלים שונים באירופה). המשלח הבינלאומי נמצא בקשר עם המובילים השונים, מתאם ביניהם ומפקח על ההובלה. במקרה של ביצוע ההובלה באמצעות משלח בינלאומי, יהיה שטר המטען שימסר למוכר הסחורה שטר מטען שהנפיק המשלח הבינלאומי, ואילו המשלח עצמו יחזיק את שטרי המטען שהנפיקו חברות הספנות/התעופה והמובילים היבשתיים, ויעשה בהם שימוש במהלך ההובלה.

כדי לדעת מי הנפיק את שטר המטען שבידכם צריך לראות מה הגוף הרשום בכותרת שטר המטען, ואפילו עוד יותר חשוב לבחון מי חתום על שטר המטען. מי שמופיע בכותרת שטר המטען זו בד"כ הרשת שאליה משתייך הגוף שהנפיק את שטר המטען, אך בפועל מי שמחויב כלפי מי שמחזיק את שטר המטען הוא בעיקר זה שחתום בתחתית של שטר המטען.

חשוב להיות מודעים לתנאי חוזה ההובלה

בחלק האחורי של שטר המטען מופיעים בד"כ תנאים שונים שקבע המוביל או המשלח לפי העניין, לצורך ביצוע ההובלה. תנאים אלו מהווים את חוזה ההובלה בין הצדדים להובלה (שהם שולח הסחורה, מקבל הסחורה, והמוביל/המשלח). ואולם, מאחר שאלו תנאים שמנוסחים בצורה חד צדדית על ידי המוביל או המשלח, בית המשפט זהיר בפרשנות שלהם ובתוקף שהוא נותן להם, ובמקרה שיש תנאי שמנוסח בצורה גורפת מדי ולא סבירה לטובת המוביל/המשלח, בית המשפט עשוי שלא לתת לו תוקף. 

תנאי נפוץ בשטרי מטען שכדאי לשים אליו לב במיוחד הוא תנאי שמתייחס לתחום השיפוט (מכונה "תניית שיפוט" ובאנגלית Jurisdiction).תנאי זה קובע במקרה של סכסוך משפטי עם המוביל/המשלח לאיזה בית משפט יש סמכות שיפוט יחודית , בתוך או מחוץ לישראל. תנאי זה עשוי להיות חסם טכני לבירור תביעות (כי לא כולם ערוכים לנהל תביעות בחוץ לארץ), אך גם לגביו בית המשפט יכול להחליט במקרים מסוימים שהוא לא נותן לו תוקף או לסייג אותו.

ראוי להבין שחוזה ההובלה בין הצדדים אינו כולל רק את התנאים המופיעים בגב שטר המטען, אלא גם את ההסכמות הנוספות שהיו בין הצדדים (שלפעמים גם סותרות את התנאים שבשטר המטען וגוברות עליהן), בתנאי שניתן להוכיח אותן.

במקרה שארעה תקלה חשוב לשים לב לזמנים הקצובים באמנה ובחוק

מלבד חוזה ההובלה, גם במקרה של הובלה ימית וגם במקרה של הובלה אוירית, חלים על היחסים בין הצדדים הוראות של אמנות בינלאומיות שאומצו לתוך החוק הישראלי (בהובלה ימית – בעיקר כללי האג, בהובלה אוירית – אמנת מונטריאול אשר החליפה לאחרונה את אמנת ורשה). האמנות מגנות על המובילים ומטילות מגבלות על היקף האחריות שלהן במקרים שנגרם נזק למטען שהם מובילים, אך גם מגבילות את יכולתם של המובילים להתחמק מאחריות.

מגבלה מרכזית שקובעות האמנות הללו שחשוב להכיר היא תקופת התיישנות קצרה באופן ניכר מתקופת ההתיישנות שחלה בתחומי משפט אחרים,  בהובלה ימית – שנה, ובמקרים מסוימים אף פחות משנה, ובהובלה אוירית – שנתיים.

עוד חשוב לדעת שבמקרה של חוסר במטען או נזק שנגרם למטען, האמנות קוצבות במקרים מסוימים זמנים למסירת הודעות למוביל על הנזק שנגרם, כאשר אי עמידה בזמנים אלו, או אי מסירה הודעה בדרך שקבעה האמנה, עשויה להוביל לפגיעה בזכויות לקבל פיצוי. לכן במקרה של גרימת נזק או חוסר במטען, חשוב לפנות ליעוץ משפטי מהר ככל הניתן.

 ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­כל הזכויות במסמך זה שמורות לעו"ד קרן לוי חפץ. האמור במסמך זה אינה מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני.